מאשה גדלה במשפחה שעסקה באמנויות הקרקס, טיילה מגיל צעיר ובילתה חלק גדול מילדותה בדרכים. היא התאמנה בהתעמלות אמנותית ואקרובטיקה, ופיתחה מודעות עמוקה לגופה, לכוחה ולתנועה. בהמשך היא התנסתה בריקודים סלוניים, שהעניקו לה בסיס כוריאוגרפי חזק – אך עדיין היה חסר משהו מהותי: החופש לבטא את עצמה באמת.
הכול השתנה בשנת 2012. בעת שעבדה כמנהלת במה בפסטיבל ג׳אז במוסקבה, מאשה פגשה לראשונה רקדני סווינג. המוזיקה, האנרגיה והספונטניות – זו הייתה חיבור מיידי. מה שראתה על רחבת הריקודים הרגיש חי ואנושי מאוד. היא החלה ללמוד מיד, החל מבוגי-ווגי – אותו ריקוד שתפס את תשומת ליבה מלכתחילה, אצל אותו מורה שראתה באותו יום.
מאותו רגע, הסווינג הפך לחלק מרכזי בחייה.
מאשה התאמנה באופן אינטנסיבי, השתתפה במחנות בינלאומיים, למדה ממגוון רחב של מורים וחקרה את הדקויות של הקשר בזוג, המוזיקליות והסגנון. היא התחרתה הן ברוסיה והן בזירה הבינלאומית, וכשהחלה לרקוד יחד עם ניקולאי חיטרוק, זכו במקום הראשון ב-Boogie Cup בפסטיבל Rock That Swing במינכן בשנת 2019.
מעבר לקריירת הריקוד האישית שלה, מאשה הייתה מעורבת באופן פעיל בפיתוח סצנת הבוגי-ווגי ברוסיה. היא ארגנה מחנות אימונים לנבחרת הלאומית בשיתוף עם הפדרציה הרוסית לרוקנרול אקרובטי, השתתפה בתוכניות הכשרת מאמנים והפכה בעצמה למדריכת בוגי-ווגי מוסמכת. בנוסף, ניהלה ערוץ יוטיוב שהוקדש לאורח החיים והתרבות של הבוגי-ווגי.
בנוסף לבוגי-ווגי, מאשה רוקדת גם סגנונות סווינג נוספים ומביאה להוראה שלה נקודת מבט בין-תחומית ייחודית. התיאטרון הוא תשוקה מרכזית נוספת בחייה. כשחקנית, במאית ומורה עם כמעט עשר שנות ניסיון, היא עבדה עם ילדים ומבוגרים כאחד, ולימדה משחק, קצב ותנועה.
הרקע התיאטרלי הזה משפיע עמוקות על הוראת הריקוד שלה. בשיעורים שלה מאשה משלבת לעיתים קרובות טכניקות משחק, כדי לעזור לתלמידים להיפתח, להרגיש בטוחים יותר וליצור חיבור אותנטי יותר — עם עצמם, עם הפרטנר ועם המוזיקה.
עבור מאשה, סווינג הוא הרבה יותר מצעדים. זה חופש, זה דיאלוג. זה המרחב שבו כל רקדן יכול למצוא את הקול שלו.
