אי שם בשנת 2015, לגמרי בטעות, יולי גילתה את הסווינג (לאחר שחברותיה גררו אותה למסיבת רחוב). אבל בשנייה הראשונה שרגליה עשו את צעדיהן הראשונים בסווינג, לא היה ניתן עוד להפריד בין השתיים. לא היה שיעור ולא הייתה מסיבה שהיא פספסה (אפילו אי שם בהרים בנפאל).
השנים עברו ועם הזמן היא גילתה כי לאהבה הזו יש היקף רחב, היא גילתה את עולם ריקודי הרחוב (האוס, ברייקדאנס, אפרו, וכו׳) והתחילה להעמיק בו.
היא נסעה לבית ספר מקצועי בפריז ולמדה במשך שנת לימודים את כל הסגנונות הללו. יולי הבינה שכל סגנון שהיא נוגעת בו, היא מתאהבת בו. היא הבינה שריקוד, ולא משנה איזה סגנון ואיזו מוסיקה, הוא החיים שלה. היא ממשיכה ללמוד ולהתפתח, להכיר סגנונות חדשים ולהמשיך ולחקור את הקודמים.
המטרה שלה היא להגיע לאנשים באמצעות הריקוד. לשתף יחד מה שלכל אחד יש להגיד באמצעות הריקוד. ליצור כימיה משותפת, ופשוט להיות באותו הרגע. אין נכון או לא נכון, אלא אנו רוקדים ומביעים את מה שיש לנו באותו הרגע ומשתפים אותו, ובאותו הזמן גם מקשיבים לאחרים.
